2 בדצמ' / 2012

לקות למידה מהי?

לרוב לקות למידה מתבטאת בקשיים בקריאה, כתיבה ושפה, וכמו כן בפער בין יכולת החשיבה  לתוצאות בלימודים.

ענת מתייחסת לדיסגרפיה, דיסקלקוליה ודיסלקציה, כאל בעיות שניתן להתגבר עליהן. באמצעות אבחון היא מגיעה למקור הבעיה ומצליחה להבין מאיפה נובע הקושי. לפיכך האבחון מהווה חמישים אחוז מהפתרון.

האבחון: תחושתי, מערכתי ובאמצעות כירולוגיה.

האבחון התחושתי מורכב מהרבה שאלות כגון: כיצד הילד מגיב למוזיקה? האם הילד יכול להיות נוכח בזמן בישול, או שהריח מרתיע אותו? האם כשנוגעים בילד הוא בורח?

האבחון התחושתי כולל גם בדיקה תחושתית המגלה אם יש איזון תחושתי והיכן מקור הבעיה. לדוגמה מתקרבים אליו ורואים מה התגובה שלו, האם הוא בורח. לוחשים לו ורואים כיצד זה משפיע עליו.

האבחון המערכתי מגלה אם קיימת בעיה באחת המערכות. האבחון נעשה בתנועה – נותנים לילד להתגלגל, לקפוץ, ללכת – לדוגמה אם תוך כדי הליכה הוא מזיז יד שמאל עם רגל שמאל, קיימת בעיה במערכת ההצלבה. בעיה באחת המערכות עלולה לגרום להפרעה בלימודים.

האבחון באמצעות כירולוגיה נעשה בילדים מגיל ארבע, חמש. מורחים צבע על כף היד של הילד, והוא מניח את כף היד על דף ומשאיר את טביעת הכף. כך אפשר להבחין בקווי האפידרמיס ועל פיהם ניתן לבנות עבור הילד טיפול מתאים יותר

הטיפול:

התפתחות הילדים היא ביחס ישיר לכמות וסוג האתגרים שמעמידים בפניהם. הצבת אתגרים נכונים מאפשרת התפתחות רגילה יותר.

כדי להסביר ולהמחיש נספר על ניסוי שנעשה בעכברים. לקחו שתי קבוצות של עכברים ונתנו לשתיהן אותה כמות של מזון. העכברים בקבוצה הראשונה קיבלו מזון מבלי שנדרשו לעשות דבר, ואילו העכברים בקבוצה השנייה היו צריכים לעבור בורות, מחילות ונדנדות מסוגים שונים כדי להגיע למזון. כעבור זמן מה בדקו ומצאו שמוחות העכברים בקבוצה השנייה התפתחו הרבה יותר מאשר המוחות של העכברים בקבוצה הראשונה.

הטיפול אצל ענת כולל תנועה, מגע,  גרימת אסוציאציות והוראה מתקנת. כל זה על מנת לתת את מירב הפתרונות, תוך כדי העלאת המודעות והביטחון העצמי של הילד.

בעיות התנהגותיות-תקשורתיות:

הבעיות הן רבות ומגוונות, להלן אחדות מהן:

קשיים בהשתלבות במסגרת הלימודים; אי יכולת לשבת לאורך זמן; אלימות; מופנמות; פחדים; הצקה; הפרעות קשב וריכוז; היפר אקטיביות; אימפולסיביות ועוד.

כמו כן קיימות בעיות תקשורת, כמו אי יכולת ליצור קשר עין,  שפה (לא מדבר) ו- PDD.

האבחון:

האבחון הינו תחושתי, מערכתי – בעזרת תנועה, ובאמצעות כירולוגיה. מטרת האבחון היא להגיע למקור הבעיה.

 חשיבות הטיפול:

למנוע תסכולים והתפתחות תופעות פסיכיאטריות (לפעמים קשה להבדיל ביניהם).

הטיפול:

הטיפול כולל ייעוץ לשינוי ההתנהגות המשפחתית, וזאת על מנת להכיל את הילד ולעבור יחד איתו את השינויים שהוא עובר. השינוי בהתנהגות המשפחתית מתבטא קודם כל בלקבל את הילד כפי שהוא. כמו כן ההורים צריכים להגביל אותו פחות, לדוגמה לאפשר לו לשחק במסגרת פחות סגורה ועם פחות השגחה.
ענת מלמדת את ההורים כיצד לעסות את הילד. עיסוי מדי בוקר גורם לילד להיות יותר רגוע ומרוכז.

הטיפול בנוי מאיזון תחושתי המקנה לילד יתר שליטה עצמית  וריסון התגובות. תוך כדי המטלות שהילד מבצע, מתגבשים אותם נתונים המצביעים על מקור הבעיה. בנוסף, הילד מתחיל להוציא את הבעיות הרגשיות החוצה.

דוגמה למטלות הניתנות לילד: להריח כל מיני בקבוקונים עם נוזלים ולזהות קיומם של ריחות שונים; להתגלגל – תורם לאיזון של הנוזלים באוזניים ולפיכך משפיע על השמיעה והן על שיווי המשקל של הגוף; נותנים לילד לעקוב אחר תנועת האור היוצאת מפנסים שונים – משפיע על תנועת שרירי העיניים; וכו’.

הרעיון הוא להפוך את אותם חסרונות שאיתם מתמודד הילד ליתרונות; ובשפה ציורית יותר נאמר: להפוך את הלימון ללימונדה.

כדי שהטיפול יהיה אפקטיבי יותר, צריך לשאוף ליחס אחיד וברור כלפי הילד. אם במסגרות שמחוץ לבית, כללי ההתנהגות כלפיו יהיו שונים, הרי שהוא יעמוד בפני קונפליקטים. לכן הטיפול כולל פגישות עם המורים, היועצים, וכל גורם מוסדי המעוניין בשילובו של הילד בצורה הטובה ביותר במערכת החינוך. ככל שהשילוב חלק ומוצלח יותר ורואים שיפור בהתנהגות, כך הסטיגמות כלפיו נעלמות והוא הופך להיות “כמו כל הילדים”.